השמנת יתר בראי גישה פסיכודינמית 

השמנת יתר היא תופעה נפוצה בעולם המערבי, והיא מוגדרת לפי אינדקס מסת גוף (BMI). תופעת ההשמנה קיבלה התייחסויות רבות בתיאוריות פסיכולוגיות הן מבחינת המשגה והן מבחינת דגשי טיפול. במאמר קצר זה אפרט על הגישה הפסיכודינמית לתופעת השמנת יתר ואנסה להסביר מהי האטיולוגיה להשמנת יתר על פי גישה זו.

הגישה הפסיכודינמית היא מכלול התיאוריות של פרויד וממשיכיו. לפי הגישה הפסיכודמית, לאדם יש סימפטום גופני או נפשי כתוצאה מקונפליקט לא פתור מהעבר, לרוב נעוץ בתקופה של לפני גיל חמש. הגישה הפסיכודינמית מאמינה כי לילד יש שלבי התפתחות המאופיינים בקונפליקט ספציפי שעל הילד לפתור על מנת להתקדם הלאה. במידה ולא היה פיתרון מוצלח לקונפליקט באחד השלבים המוקדמים לפני גיל חמש, נוצר קבעון שאופיו נקבע לפי השלב שלא נפתר.

בהתאם לכך, לפי הגישה הפסיכודינמית, אדם עלול לפתח השמנת יתר לאור אכילת יתר בשל קיבעון פרה גניטלי, בעיקר בשלב האוראלי, המתמקד בהפקת סיפוקים באמצעות הפה. הקיבעון האוראלי מתפתח אצל ילדים שמגלים הנאה רבה בפעולת המציצה בילדות, ושהצורך שלהם בקשר בינאישי ואהבה לא מסופק על ידי הדמות המטפלת. אותם ילדים חשים תלויים, פסיביים ודחויים ונותר להם להנות רק מהזנה. בלא מודע של אותם אנשים ההזנה והמיניות אינה מופרדת, והאוכל הופך להיות אהבה בשבילם. האכילה מביאה לסיפוק אוראלי ישיר בעל טבע מיני, והתאבון המוגבר מוביל לאכילת יתר.

בתקופתו של פרויד נשים שהדגימו הפרעה אכילה והשמנת יתר לצד סימפטומים של עייפות, עצבנות וקשיי נשימה הוגדרו כנשים היסטריות. במאה התשע עשרה האמינו שהיסטריה נובעת מצורך מיני רב שלא מוצא את ביטוייו, ולכן הטיפול בהיסטריה היה באמצעות עיסוי אגן על ידי טיפולי מים במרחצאות או על ידי מכשירי עיסוי ( ויברטורים ) בקליניקה הפרטית של הרופא, או בשימוש ביתי מתחילת המאה העשרים.

בימינו, האבחנה של היסטריה איננה תקפה עוד והיא הוסרה ממדריך הסטטיסטי להפרעות נפשיות, ולכן, נשים עם הפרעות אכילה והשמנת יתר אינן מתוייגות כלל כהיסטריות. אם כי עדיין נהוג לחשוב לפי הגישה הפסיכודינמית כי האטיולוגיה של השמנת יתר קשורה לחוסר הפרדה בין מיניות והזנה סביב השלב האוראלי, הטיפול הנפשי בנשים עם השמנת יתר אינו מתמקד במיניות ובניסיון למצוא פורקן ליצרים (באמצעות יחסי מין, ויברטור או אביזרי מין אחרים) , אלא בהבנת יחסי האובייקט שהופנמו בשלבים מוקדמים בחיים תוך בחינת ייצוג המזון ותהליך ההזנה של האשה את עצמה.